צמחי מרפא

אסטרגלוס- קדד קרומי

שם סיני: HUANG QI

שם לטיני: Astragalus membranaceus, Astragalus mongholicus

זהו אחד הצמחים החשובים ביותר ברפואה הסינית המסורתית. הצמח נאסף בר וגדל כגידול מסחרי בעיקר באזור מחוז שנחאי אשר בסין.

קיימים מעל 2000 זנים שונים של צמח זה.

שימושים עיקריים:

ברפואה הסינית המסורתית הצמח הזה שימש בעיקר לחיזוק מערכת החיסון בשילוב צמחים נוספים. עד היום משתמשים בו בסין להפטיטיס כרוני וכטיפול משלים לסרטן
משמש לטיפול בהתקררויות שפעות ודלקות של דרכי הנשימה
משמש לטיפול במחלות לב
משמש לטיפול בתסמונת התשישות הכרונית
מחלות כליה
כיבי קיבה
אלרגיות
בשימוש חיצוני טיפול במחלות עור

פעילות רפואית:

אנטי-ויראלי, אנטי-סרטני, מחזק, משפר זרימת דם היקפית, ממריץ\משפעל חיסון, מפחית ליחה, נוגד אנמיה, נוגד חמצון, נוגד שלשול, אדפטוגן( עוזר לגוף להתמודד עם סטרס), נוגד אלרגיה, אנטי דלקתי

משתן עדין

מרכיבים פעילים
תרכובות פנוליות:
- תרכובות פלבונואידיות: Isoflavones (7 sug-Hydroxy-3'-methoxyisoflavone) ונוספים.
תרכובות איזופרנואידיות:
- ספונינים טריטרפנואידיים: astragalosides, cycloastragenol, Astramembrannins
תרכובות פוליסכרידיות
מינרלים: אשלגן, סידן, מגנזיום.

מחקרים:

ניסוי קליני שנערך בסין (1995) בדק את ההשפעה של אסטרגלוס על 115 בני אדם שסבלו מלויקופניה (מיעוט כדוריות דם לבנות). החולים חולקו לשתי קבוצות. קבוצה א' קיבלה תמצית נוזלית שוות ערך ל- 15 גרם אסטרגלוס, פעמיים ביום, ואילו קבוצה ב' קיבלה נוזל שווה ערך ל- 5 גרם אסטרגלוס פעמיים ביום. לאחר שמונה שבועות נמצא כי חל שיפור בשיעור של 82.76% במצבם של המטופלים בקבוצה א' לעומת שיעור שיפור של 47.37% בקבוצה ב'. החוקרים סבורים כי הצמח יעיל בטיפול בלויקופניה ושהגדלת המינון תשפר את יעילותו.1

ניסוי קליני שנערך בסין (2001) בדק את ההשפעה של תמצית אסטרגלוס על חולים שלוקים באי ספיקת לב גדשתית (Congestive Heart Failure - CHF). בניסוי השתתפו 83 בני אדם שתפקוד הלב שלהם הוגדר בדרגה 2-4 על פי סולם של ה- NYHA (New York Heart Association) המונה 4 דרגות (קל עד חמור). חברי קבוצת הניסוי חולקו אקראית לשתי קבוצות. 42 החולים בקבוצה הראשונה טופלו ב 40 מ"ל תמצית מהצמח (שוות ערך ל-80 גרם צמח גולמי) מהולה בתמיסת גלוקוז דרך הווריד, פעם ביום. החולים בקבוצה השנייה טופלו בזריקת Nitrolingual 15 מ"ג (תרופה המשמשת לטיפול במקרים של אנגינה פקטוריס) מהולה בתמיסת גלוקוז, פעם ביום.

הטיפול נמשך שבועיים ולאחריו התבצע מעקב שנמשך בין חודש לשישה חודשים. קצב השיפור בתפקוד הקליני של הלב בקבוצת המחקר היה גבוה יותר באופן משמעותי מאשר בקבוצת הביקורת לכל אורך ששת חודשי המעקב שלאחר הטיפול. בכל המדדים הנוספים שנבדקו חל שיפור בשתי הקבוצות, אולם בקבוצת המחקר השיפור היה משמעותי יותר. מעקב לטווח ארוך אחר המשתתפים בניסוי הצביע על מיעוט מקרים נוספים של אי ספיקת לב גדשתית בקרב חולים שטופלו בקבוצת המחקר בהשוואה לקבוצת הביקורת.2

ניסוי נוסף באותו נושא (2003) בדק את ההשפעה של תמצית הצמח על תפקוד הזרוע ההומורלית של מערכת החיסון (IgG, IgA, IgM), על הזרוע התאית של מערכת החיסון (לימפוציטים מסוג T) וכן על רמות הקולטן לציטוקין IL-2 בחולי אי ספיקת לב גדשתית. הניסוי שבוצע על 62 חולים, מצא כי מתן 30 מ"ל מהתמצית (שוות ערך ל- 60 גרם צמח גולמי) בזריקה, פעם ביום ולמשך 20 יום הוביל לעלייה ברמות T-לימפוציטים מסוג CD4 וכן להגדלת היחס בין T-לימפוציטים מסוגי CD4/CD8. כמו כן נמצא כי הרמות של הקולטן sIL-2R ושל IgG ו- IgA ירדו בקבוצת המחקר כאשר בקבוצת הביקורת לא חלו שינויים כלל. החוקרים הסיקו כי התמצית מהצמח יכולה לשפר את התפקוד החיסוני בחולי אי ספיקת לב גדשתית.3

ניסוי קליני סיני (2005) בדק את ההשפעה של הזרקת אסטרגלוס על רמות בפלזמה של גורמים הקשורים לאפופטוזיס (מוות מבוקר של תאים) בחולים מבוגרים הסובלים מאי ספיקת לב כרונית. 72 בני אדם חולקו לשתי קבוצות שוות, כאשר החולים בקבוצה אחת טופלו באסטרגלוס ואילו החולים בקבוצה השנייה קיבלו טיפול קונבנציונלי. לאחר חודש נבדקו הרמות בפלזמה של sFas, sFasL, TNF-? ו- IL-6 - גורמים הקשורים בהפעלה של אפופטוזיס. כמו כן נבדקו מדדים שונים הקשורים בתפקוד החדר השמאלי בלב (נפח בשלב הסיסטולי והדיאסטולי, ופליטת הדם). התוצאות הראו כי חל שיפור במדדי תפקוד הלב בשתי הקבוצות, אך כי השיפור היה משמעותי יותר בקבוצת המחקר בהשוואה לקבוצת הביקורת. כמו כן, רמות הגורמים השונים לאפופטוזיס שנבדקו היו נמוכות יותר, משמעותית, בקבוצת המחקר בהשוואה לקבוצה הביקורת לאחר הטיפול, וכן בהשוואה למצב לפני הטיפול.4

צוות אמריקני (2006) ערך מטא-אנליזה של תוצאות מחקרים קליניים שונים שבדקו השפעה של אסטרגלוס בחולי סרטן שמטופלים בכימוטרפיה (פלטיניום). נמצאו 34 ניסויים שבוצעו באופן אקראי ומפילוח התוצאות שלהם נמצא כי: ב- 12 ניסויים (סה"כ 940 מטופלים) דווח על ירידה ברמת הסיכון למוות לאחר 12 חודשים; ב- 30 ניסויים (2472 מטופלים) דווח על שיפור בתגובה של הגידול לטיפול. החוקרים סיכמו בכך שאסטרגלוס עשוי להועיל כאשר הוא משולב עם טיפול כימוטרפי

רון יפה .