הגדרה-אפטות:
אפטה הינו פצע כיבי שטחי בחלל הפה, בעל צורה עגולה-סגלגלה וצבע לבן עם שוליים אדמנתיות. הסוג הנפוץ יותר של אפטה נקרא אפטה מינורית ומגיע עד קוטר של 1 ס"מ. אפטות מסוג זה מופיעות כפצע בודד או כאשכול קטן ומחלימות לגמרי תוך שבועיים. סוג נוסף ונדיר יותר של אפטות הוא הסוג המאג'ורי, בו הנגעים גדולם יותר (מעל 1 ס"מ), עיקשים יותר ומותירים צלקת לאחר החלמה. קיים עוד סוג נדיר יחסית של אפטות קטנות יותר, הנקרא אפטות הרפטיפורמיות.
אפטות-סימנים:
האפטה היא אומנם נגע קטן יחסית, אם כי כואב בצורה לא פרופורציונלית לגודלה. הכאב מאפטה נמשך בד"כ 4-5 ימים, ולאחר 10-14 יום הפצע מחלים לגמרי. לאפטה מג'ורית לוקח יותר זמן להחלים (מדובר במספר שבועות), וכפי שנאמר לעיל היא עלולה להשאיר צלקת אחריה. בנוגע למיקום, הפצעים מופיעים בד"כ ברירית של השפתיים והלחיים הפנימיות, על הלשון ומתחתיו, החיך הרך והלוע התחתון. אפטות הרפטיפורמיות מופיעות גם על החניכיים והחיך הקשה. נשים נוטות לסבול מאפטות יותר מגברים. תדירות הופעת אפטות אינה קבועה ולא ניתנת לצפייה מראש. האפטות עלולה להופיע לראשונה כבר בגיל הילדות ולקראת גיל 40 ההאפטות דועכת ונגעים מפסיקים להופיע.
אטיולוגיה:
באופן כללי ישנן מחלות רבות הגורמות בין היתר לפצעים בחלל הפה, אם כי הסיבה הנפוצה ביותר איננה ידועה. ישנן השארות כי מדובר בזיהום כלשהו, חסר תזונתי, שינויים הורמונליים אלרגיות או גורמים תורשתיים וסביבתיים, אם כי אף אחת מהתאוריות לא הוכחה עדיין. הסיבה השנייה בשכיחותה היא אכן זיהומית ונגרמת ע"י הוירוס Herpes simplex.
הסיכון הוא שנגעים דומים עלולים להופיע על רקע מחלות רציניות יותר ועל כן ישנה חשיבות רבה לאבחנה מבדלת מדוייקת. כך למשל, לעיתים קרובות האפטות מופיעות על רקע מחלת בכצת (Behcet's disease), בה האפטות גדולות יחסית והנגעים מופיעים גם במקומות אחרים בגוף (ע"ג העור וריריות איברי המין). הופעת נגעים דומה אך פחות כואבת אופיינית לתסמונת רייטר (Reiter's syndrome) שהיא מחלה ראומטית משנית לזיהומים שונים. גם מחלת הזאבת האדמונית (systemic lupus erythematosus) יכולה להציג אפטות בין יתר סימניה המערכתיים והמקומיים. מחלות מעיים בהן קיימים נגעים דומים הן מחלת קרוהן (Crohn's disease) וכרסת (celiac disease). התייחסות מיוחדת ובדיקה יסודית נדרשת במצבים של אפטות עקשניות (נגעים שלא חולפים תוך 3 שבועות) ועמוקות, מכיוון שאלה יכולות להצביע על מחלת הכשל החיסוני הנרכש (AIDS) או מחלות ממאירות של חלל הפה.
טיפול באפטות:
כעקרון רוב האפטות מחלימות לחלוטין גם ללא כל טיפול. בנוסף, שנכון להיום אין טיפול שמביא לתוצאות מיידיות. רוב התכשירים הקיימים היום בשוק נועדו רק לקצר את משך ההחלמה מהאפטות ולהקל על הכאב. מי שטיפת פה ומשחות המכילות חומרי הרדמה מקומיים עוזרות להקל על הכאב מהאפטות (במיוחד בעת ארוחות) ולשמור על היגיינת הפה מפני זיהומים, המהווים גורם סיכון אפשרי להופעת הנגעים. תכשירים נוספים ניתנים למריחה מקומית על הפצע מבוססים על סטרואידים בעוצמות שונות. לעיתים כשמדובר באפטות מאג'וריות או בהתפרצויות חמורות של אפטות מינוריות ניתן שילוב של תרופות סטרואידליות סיסטמיות עם המשחה לטיפול מקומי.
טיפול אפשרי נוסף במקרים של התפרצויות חמורות של אפטות הוא שטיפת פה עם תכשירים אנטיביוטיים כגון טטרציקלין (ספציפית לסוג זה של אנטיביוטיקה יש התווית נגד לילדים עד גיל 9 עקב צביעת שיניים חמורה).
מכיוון שאחת התאוריות לסיבת הופעת האפטות מדברת על חוסרים תזונתיים (במיוחד של חומצה פולית, ברזל וויטמין 12B), השלמת החסרים הנ"ל גם כן מהווה אופציה לטיפול באפטות.
תכשירים נוספים הניתנים לשימוש הם חומרים היוצרים שכבת הגנה על הפצע, ובכך מונעים גירוי מיותר ומזרזים את ההחלמה.
כפי שנאמר לעיל אין תרופת פלא לאפטותה וכל הטיפולים הקיימים רק מקצרים את משך ההחלמה, מקילים על הכאב ומקטינים את כמות האפיזודות. ברוב המקרים האפטות מפסיקות להופיעה עם השנים באופן טבעי.
